רשלנות רפואית ופיצויים 

רשלנות רפואית יכולה להתקיים כתוצאה מאיחור באבחון מחלה או טעות באבחון גידול, רשלנות רפואית בביצוע ניתוחים, רשלנות של רופא משפחה, רשלנות רפואית בלידה, במהלך ההיריון ועוד מקרים רבים.

כאשר ברצון הנפגע או בני משפחתו להגיש תביעה לבית המשפט בגין רשלנות רפואית, יש לוודא שאכן מדובר ב"רשלנות רפואית", שכן, לא כל התנהגות הנראית על פניה, כרשלנות, אכן כזאת היא.

הקריטריונים שעל פיהם יפסוק בית המשפט כי מדובר ברשלנות, לא תמיד יתאמו לקריטריונים שעל פיהם ישפוט האדם הסביר, כי מדובר ברשלנות.

תביעות בגין רשלנות רפואית הופכות נפוצות יותר ויותר בישראל, כך, בשנים האחרונות, עלתה באופן משמעותי מודעות הציבור לנושא הרשלנות הרפואית, בין היתר עקב המקרים הקשים אשר נחשפים בתקשורת וכן בשל חקיקת חוק זכויות החולה. המטרה היא להוכיח שהרופא או המוסד הרפואי לא נהגו באופן סביר המצופה מהם על מנת לשמור על זכויות החולה.

משמעות הדבר היא, שיש לבחון את השאלה, האם רופא סביר יכול היה לצפות, בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, את התרחשות הנזק.

רק אם התשובה לשאלה זו תענה בחיוב, כי אז יש לבחון האם רופא סביר גם צריך היה לצפות את התרחשות אותו נזק, שכן רק בגין סיכון בלתי סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית.

הגישה ששררה בעבר לפיה התביעה קשה להוכחה ולניהול, ממושכת יקרה וסיכוייה קטנים מאחר והרופאים מגוננים זה על זה, הופכת אף היא למיושנת, שכן,  על פי הדיווחים, קרוב ל- 1900 איש בשנה מתים עקב טעויות של רופאים ורבים יותר נפגעים עקב טעויות ומחדלים רפואיים.

בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי, הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיו והתרשלו במעשה או במחדל.

לשם הוכחת סוגיית הרשלנות, יש להגיש תביעת נזיקין, שכוללת חוות דעת רפואית משפטית של רופא מומחה הקובעת באופן ברור כי הייתה רשלנות אשר בגינה נגרם לעותר נזק גופני.